הבדלים בין גרסאות בדף "ביעור חמץ שנמצא בתוך הפסח"

אין תקציר עריכה
שורה 57: שורה 57:
<br/>וב'''רמ"א''' הוסיף שגם לטלטלו וגם לשורפו במקומו אסור.
<br/>וב'''רמ"א''' הוסיף שגם לטלטלו וגם לשורפו במקומו אסור.


כמה וכמה אחרונים כתבו בדעת השלחן ערוך שסובר כהרמב"ם שאין לחלק בין ביטלו ללא ביטלו ואסור לבער את החמץ בכל מקרה. כן כתב ה'''מהר"ם מלובלין''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1937&st=&pgnum=28&hilite= (כ)] בדעתו, וכתב שכן הוא מורה להלכה בכל חמץ שנמצא ביום טוב של פסח לכפות עליו כלי עד חול המועד ואז ישרפנו.  
כמה וכמה אחרונים כתבו בדעת השלחן ערוך שסובר כהרמב"ם שאין לחלק בין ביטלו ללא ביטלו ואסור לבער את החמץ בכל מקרה. כן כתבו ה'''מגן אברהם''' (ב), ה'''גר"א''' (ד"ה גם), וכן דעת ה'''מהר"ם מלובלין''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1937&st=&pgnum=28&hilite= (כ)], וכתב שכן הוא מורה להלכה בכל חמץ שנמצא ביום טוב של פסח לכפות עליו כלי עד חול המועד ואז ישרפנו.  
וכן דעת...
 


בדעת הרמ"א מדוע אסור לשרוף את החמץ גם במקומו, כתב ה'''מהר"ם מלובלין''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1937&st=&pgnum=28&hilite= (כ)], שהוא מטעם ש[[אין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל]], ואף שקיימא לן שכלי ניטל אף לצורך דבר שאינו ניטל, מ"מ זהו דווקא בכלי שאינו מוקצה, אבל עצים ואש שאין עליהם תורת כלי, אסורים לינטל אלא לצורך דבר הניטל.
בדעת הרמ"א מדוע אסור לשרוף את החמץ גם במקומו, כתב ה'''מהר"ם מלובלין''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1937&st=&pgnum=28&hilite= (כ)], שהוא מטעם ש[[אין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל]], ואף שקיימא לן שכלי ניטל אף לצורך דבר שאינו ניטל, מ"מ זהו דווקא בכלי שאינו מוקצה, אבל עצים ואש שאין עליהם תורת כלי, אסורים לינטל אלא לצורך דבר הניטל.
<BR/>'''ר' עקיבא איגר''' בגליון (ד"ה ונ"ל) כתב לבאר, שכיון שמדאורייתא מועיל גם פירור וזריה לרוח, הרי שאסור לשורפו שכל שאפשר לקיים שניהם, היינו גם העשה דיום טוב וגם הלאו דבל יראה, אין הלאו נדחה מפני העשה, אמנם אחר שחכמים גזרו הטלטול אסור גם לפוררו, אבל עדיין אין זה מתיר את השריפה לפי שמדאורייתא אין העשה דוחה את לא תעשה כנ"ל, שמהתורה ניתן לפוררו לרוח.
<BR/>'''ר' עקיבא איגר''' בגליון (ד"ה ונ"ל) כתב לבאר, שכיון שמדאורייתא מועיל גם פירור וזריה לרוח, הרי שאסור לשורפו שכל שאפשר לקיים שניהם, היינו גם העשה דיום טוב וגם הלאו דבל יראה, אין הלאו נדחה מפני העשה, אמנם אחר שחכמים גזרו הטלטול אסור גם לפוררו, אבל עדיין אין זה מתיר את השריפה לפי שמדאורייתא אין העשה דוחה את לא תעשה כנ"ל, שמהתורה ניתן לפוררו לרוח.
===טלטול החמץ על ידי דבר אחר===
ה'''גר"א''' בביאורו (תמו ד"ה לפי) כתב שכאן אסור לטלטל את החמץ אפילו על ידי דבר אחר (טלטול מן הצד) לפי שהחמץ אסור בהנאה, וכל דבר שאסור בהנאה אפילו מדרבנן אסור בטלטול גם על ידי דבר אחר.


===הוצאת החמץ על ידי גוי===
===הוצאת החמץ על ידי גוי===