הבדלים בין גרסאות בדף "פירוק והרכבת כלים בשבת (מטה של טרסיים)"

אין תקציר עריכה
שורה 32: שורה 32:
<BR/>כן הסכים גם ה'''רא"ש''' (ג כג) להלכה, וכן העתיק ה'''טור''' (אורח חיים שיג) שאם המטה היתה רפויה מלכתחילה, מותר להחזירה.  
<BR/>כן הסכים גם ה'''רא"ש''' (ג כג) להלכה, וכן העתיק ה'''טור''' (אורח חיים שיג) שאם המטה היתה רפויה מלכתחילה, מותר להחזירה.  
<BR/>גם ה'''רמב"ם''' (שבת כב כו) כתב לגבי מנורה של חוליות, שולחן מפוצל או כיסא מפוצל, שאין להחזירם בשבת מפני שנראה כבונה, ואם החזיר פטור מפני שאין בנין וסתירה בכלים, והוסיף שאם היה רפוי מותר להחזיר לכתחילה.
<BR/>גם ה'''רמב"ם''' (שבת כב כו) כתב לגבי מנורה של חוליות, שולחן מפוצל או כיסא מפוצל, שאין להחזירם בשבת מפני שנראה כבונה, ואם החזיר פטור מפני שאין בנין וסתירה בכלים, והוסיף שאם היה רפוי מותר להחזיר לכתחילה.
כן פסקו גם '''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה יב ד),


=== מהו גדר רפוי ===
=== מהו גדר רפוי ===
שורה 39: שורה 41:


=== כוס של פרקים ===
=== כוס של פרקים ===
כתב ה'''כלבו''' (לא) שכוסות העשויין פרקים, ונוטלים אותם מן הרגל ומחזירים אותם, אם הם רפויים מותר לפרקם ולהכניסן בשבת, ואם מכניסן בחוזק, אסור בין לפרקן ובין להחזירן. וכן כתב ה'''טור''' (אורח חיים שיג) שראה כתוב בשם '''מהר"ם מרוטנבורג'''. אבל הטור עצמו חלק וכתב שכוס אין דרך להדקו ומותר להחזירו ולפרקו בכל ענין. גם '''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה יב ד) כתב בשם '''רבנו פרץ''' בפשיטות, כוס שנפרק בחוליות עם רגל, מותר לפרקו ולהכניסו בשבת.
== שלחן ערוך ואחרונים ==
== שלחן ערוך ואחרונים ==