9,905
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מצב הגוף בשעת קריאת שמע"
אין תקציר עריכה
| שורה 18: | שורה 18: | ||
<BR/>ה'''טור''' (אורח חיים סג) כתב בסתם כפירוש רש"י ונראה שסובר כן, אך מיד בסמוך הביא גם פירוש הרמב"ם ולא חלק עליו. וב'''שלחן ערוך''' (סג א) החמיר כדברי הרמב"ם שאין לקרוא אף כששוכב על בטנו. | <BR/>ה'''טור''' (אורח חיים סג) כתב בסתם כפירוש רש"י ונראה שסובר כן, אך מיד בסמוך הביא גם פירוש הרמב"ם ולא חלק עליו. וב'''שלחן ערוך''' (סג א) החמיר כדברי הרמב"ם שאין לקרוא אף כששוכב על בטנו. | ||
=== סתירת הגמרות === | ===קריאה על צידו === | ||
==== סתירת הגמרות ==== | |||
להלן ב'''גמרא''' (כד א) מובאת ברייתא ש[[שנים ישנים במיטה אחת, זה מחזיר פניו וקורא וזה מחזיר פניו וקורא]]. לכאורה יש כאן סתירה לגמרא לעיל, שהרי כאן מבואר שמותר לקרוא בשכיבה לכל הפחות מוטה, ואילו לעיל מוכח שבקריאת שמע אפילו מוטה אסור. | להלן ב'''גמרא''' (כד א) מובאת ברייתא ש[[שנים ישנים במיטה אחת, זה מחזיר פניו וקורא וזה מחזיר פניו וקורא]]. לכאורה יש כאן סתירה לגמרא לעיל, שהרי כאן מבואר שמותר לקרוא בשכיבה לכל הפחות מוטה, ואילו לעיל מוכח שבקריאת שמע אפילו מוטה אסור. | ||
=== שיטות הראשונים === | ==== שיטות הראשונים ==== | ||
==== רבנו יונה ==== | ===== רבנו יונה ===== | ||
'''רבנו יונה''' (טו א ד"ה שנים) הביא קושיה זו ותירץ, כל מה שאסרו זה בשוכב פרקדן ומטה עצמו רק מעט, אבל אם מוטה לגמרי על צידו, אפילו קריאת שמע אסור. אבל הוסיף שיותר נכון לתרץ, שהיכא שיש טירחה יתרה כמו ר' יוחנן שבעל בשר היה, מותר לקרוא שוכב. לכן גם כאן שכבר פשט בגדיו, לא חייבו אותו ללבוש שוב. | '''רבנו יונה''' (טו א ד"ה שנים) הביא קושיה זו ותירץ, כל מה שאסרו זה בשוכב פרקדן ומטה עצמו רק מעט, אבל אם מוטה לגמרי על צידו, אפילו קריאת שמע אסור. </BR>אבל הוסיף שיותר נכון לתרץ, שהיכא שיש טירחה יתרה כמו ר' יוחנן שבעל בשר היה, מותר לקרוא שוכב. לכן גם כאן שכבר פשט בגדיו, לא חייבו אותו ללבוש שוב. | ||
=== הרמב"ם === | ===== הרמב"ם ===== | ||
ה'''רמב"ם''' (קריאת שמע ב ב) הביא כתב להלכה שאין לקרוא קריאת שמע כשהוא מוטל ופניו טוחות בקרקע, אך מותר לקרוא כשהוא שוכב על צידו. ואם הוא בעל בשר או חולה ואינו יכול להתהפך על צידו, אף כשהוא שוכב פרקדן די לו להטות מעט על צידו ולקרוא. | ה'''רמב"ם''' (קריאת שמע ב ב) הביא כתב להלכה שאין לקרוא קריאת שמע כשהוא מוטל ופניו טוחות בקרקע, אך מותר לקרוא כשהוא שוכב על צידו. ואם הוא בעל בשר או חולה ואינו יכול להתהפך על צידו, אף כשהוא שוכב פרקדן די לו להטות מעט על צידו ולקרוא. | ||
ה'''בית יוסף''' (אורח חיים סג) כתב שמדברי הרמב"ם הללו מוכח שסבור הוא כתירוץ הראשון של רבנו יונה, וכתב שכן היא דעת רש"י, ושכן נראית דעת הטור. | ה'''בית יוסף''' (אורח חיים סג) כתב שמדברי הרמב"ם הללו מוכח שסבור הוא כתירוץ הראשון של רבנו יונה, וכתב שכן היא דעת רש"י, ושכן נראית דעת הטור. | ||
=== שלחן ערוך === | ==== שלחן ערוך ==== | ||
ה'''שלחן ערוך''' העתיק דברי הרמב"ם להלכה, שרק אם הוא חולה או בעל בשר מותר להטות על צידו, אבל בסתם אין לקרוא קריאת שמע בשכיבה אלא כשהוא לגמרי על צידו. | ה'''שלחן ערוך''' העתיק דברי הרמב"ם להלכה, שרק אם הוא חולה או בעל בשר מותר להטות על צידו, אבל בסתם אין לקרוא קריאת שמע בשכיבה אלא כשהוא לגמרי על צידו. | ||
<BR/>ה'''דרכי משה''' (א*) כתב שמדברי הב"י בסימן רלט מבואר שאם אין טירחה אין לקרוא בשכיבה כלל. וכן העתיק להלכה ב'''רמ"א''' (א). | <BR/>ה'''דרכי משה''' (א*) כתב שמדברי הב"י בסימן רלט מבואר שאם אין טירחה אין לקרוא בשכיבה כלל. וכן העתיק להלכה ב'''רמ"א''' (א). | ||
<BR/>דברי הרמ"א הללו מבוססים על תירוצו השני של רבנו יונה, שמרן לכאורה לא פסק כמותו אלא כתירוץ ראשון. | <BR/>דברי הרמ"א הללו מבוססים על תירוצו השני של רבנו יונה, שמרן לכאורה לא פסק כמותו אלא כתירוץ ראשון. וכן העיר ה'''מגן אברהם''' (א) שדעת מרן שכששוכב על צידו ממש, מותר לקרוא אף לכתחילה ולא תליא כלל בטירחה, ודלא כתלמידי רבנו יונה. וכן כתב ה'''טורי זהב''' (א), וכן סובר ה'''גר"א''' (ד"ה אבל קורא) שהרמ"א חולק על השלחן ערוך. | ||
[[קטגוריה: קריאת שמע]] | [[קטגוריה: קריאת שמע]] | ||