9,905
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מצב הגוף בשעת קריאת שמע"
אין תקציר עריכה
| שורה 9: | שורה 9: | ||
== הרוצה להחמיר ולעמוד == | == הרוצה להחמיר ולעמוד == | ||
כתב '''רב עמרם גאון''' בסידור [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43020&st=&pgnum=17 (קריאת שמע וברכותיה ד"ה והני)] שאותם הנראים כמחמירין על עצמם לקבל עול מלכות שמים בעמידה, טעות בידם ומנהג שטות הוא, שהרי קיימא לן בכל מקום הלכה כבית הלל. וסיים שמי שהיה יושב ונעמד כדי לקרוא, נקרא עבריין. והביא דבריו ה'''טור''' (אורח חיים סג), והוסיף שצריך לגעור בו. וכעין זה הובא ב'''מחזור ויטרי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9377&st=&pgnum=218&hilite= (יא)]. | כתב '''רב עמרם גאון''' בסידור [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43020&st=&pgnum=17 (קריאת שמע וברכותיה ד"ה והני)] שאותם הנראים כמחמירין על עצמם לקבל עול מלכות שמים בעמידה, טעות בידם ומנהג שטות הוא, שהרי קיימא לן בכל מקום הלכה כבית הלל. וסיים שמי שהיה יושב ונעמד כדי לקרוא, נקרא עבריין. והביא דבריו ה'''טור''' (אורח חיים סג), והוסיף שצריך לגעור בו. וכעין זה הובא ב'''מחזור ויטרי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9377&st=&pgnum=218&hilite= (יא)], וב'''הגהות מיימוניות''' (קריאת שמע ב ג) בשם רש"י. | ||
להלכה פסק ה'''שלחן ערוך''' (סג ב) שמי שהוא יושב ורוצה להחמיר ולקרוא מעומד נקרא עבריין. | להלכה פסק ה'''שלחן ערוך''' (סג ב) שמי שהוא יושב ורוצה להחמיר ולקרוא מעומד נקרא עבריין. | ||
=== עמידה לצורך כוונה וכד' === | === עמידה לצורך כוונה וכד' === | ||
<BR/>כתב ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם ב) שהשלחן ערוך מיירי בעומד כדי לעורר הכוונה ואפילו הכי מקרי עבריינא, שאם הוא עומד כדי להחמיר כבית שמאי, חייב מיתה ולא רק מקרי עבריינא. והובאו דבריו להלכה ב'''משנה ברורה''' (ה). | <BR/>כתב ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם ב) שהשלחן ערוך מיירי בעומד כדי לעורר הכוונה ואפילו הכי מקרי עבריינא, שאם הוא עומד כדי להחמיר כבית שמאי, חייב מיתה ולא רק מקרי עבריינא. והובאו דבריו להלכה ב'''משנה ברורה''' (ה). | ||
=== אם יש מצוה יותר בישיבה מבעמידה === | === אם יש מצוה יותר בישיבה מבעמידה === | ||
ה'''טור''' (אורח חיים סג) אחר שהביא דברי רב עמרם, הוסיף מעצמו 'שמצוה מיושב'. משמע מדבריו שעדיף לשבת בשעת הקריאה מאשר לעמוד. אבל ה'''בית יוסף''' תיקן את הדברים וכתב שנראה לו לומר 'שמצוה אף מיושב' כלומר כבית הלל ולאפוקי מדעת בית שמאי שעדיף לעמוד בבוקר. אבל ב'''פרי חדש''' (סג ב ד"ה נקרא) הבין בדברי הטור שהוא בדווקא, שיש מצוה ביושב יותר מבעומד, כדי שתהיה דעתו מיושבת עליו. | ה'''טור''' (אורח חיים סג) אחר שהביא דברי רב עמרם, הוסיף מעצמו 'שמצוה מיושב'. משמע מדבריו שעדיף לשבת בשעת הקריאה מאשר לעמוד. אבל ה'''בית יוסף''' תיקן את הדברים וכתב שנראה לו לומר 'שמצוה אף מיושב' כלומר כבית הלל ולאפוקי מדעת בית שמאי שעדיף לעמוד בבוקר. אבל ב'''פרי חדש''' (סג ב ד"ה נקרא) הבין בדברי הטור שהוא בדווקא, שיש מצוה ביושב יותר מבעומד, כדי שתהיה דעתו מיושבת עליו<ref>וגם הבין שהא דכתב הטור שמיושב עדיף, הוא מדברי רב עמרם גאון, אבל זה אינו ברע"ג אלא מדברי הטור הוא.</ref>. | ||
<BR/>גם ב'''הגהות מיימוניות''' (קריאת שמע ב ג) כתוב שיושב עדיף מעומד, וכן הביא בשמו ה'''דרכי משה''' (סג א) להלכה. אמנם ב'''רמ"א''' לא הזכיר מזה, אבל ה'''טורי זהב''' (סג ב) | |||
== קריאת שמע בשכיבה == | == קריאת שמע בשכיבה == | ||
| שורה 54: | שורה 56: | ||
המשנה ברורה ב'''ביאור הלכה''' (ד"ה מאחר) כתב שלכתחילה יש להחמיר כדברי הרמ"א, מאחר שכמה אחרונים מחמירים כוותיה. | המשנה ברורה ב'''ביאור הלכה''' (ד"ה מאחר) כתב שלכתחילה יש להחמיר כדברי הרמ"א, מאחר שכמה אחרונים מחמירים כוותיה. | ||
==== סוג הטירחה ==== | |||
בדברי רבנו יונה בסוף דבריו מבואר שהטירחה שבגללה התירו לו לקרוא כשהוא שוכב ולא הצריכוהו לעמוד, היא מפני שכבר פשט ללובשן וטירחה היא לחזור וללבשן. וכן דייק בדבריו ה'''מגן אברהם''' (סג א), שאם הוא רק שוכב ולא פשט את בגדיו צריך לעמוד. וזה דלא כ'''לבוש''' (א) שכתב שהטירחה היא אפילו לעמוד, שכיון שכבר שכב לא הטריחוהו. | |||
=== עבר וקרא === | === עבר וקרא === | ||
בספר '''ישועות יעקב''' אורנשטיין (אורח חיים סג א) הסתפק לענין דיעבד, אם עבר וקרא כשהוא שוכב על גבו, אם יצא ידי חובתו או לא. והעלה שאף בדיעבד לא יצא ידי חובה. אמנם ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב א) אף שמתספק בזה, נראה שדעתו שבדיעבד יצא, וכן הכריע המשנה ברורה ב'''ביאור הלכה''' (ד"ה אבל), וכן הוא ב'''הלכה ברורה''' (סג א) להרב דוד יוסף. | בספר '''ישועות יעקב''' אורנשטיין (אורח חיים סג א) הסתפק לענין דיעבד, אם עבר וקרא כשהוא שוכב על גבו, אם יצא ידי חובתו או לא. והעלה שאף בדיעבד לא יצא ידי חובה. אמנם ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב א) אף שמתספק בזה, נראה שדעתו שבדיעבד יצא, וכן הכריע המשנה ברורה ב'''ביאור הלכה''' (ד"ה אבל), וכן הוא ב'''הלכה ברורה''' (סג א) להרב דוד יוסף. | ||
== הערות שוליים == | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה: קריאת שמע]] | [[קטגוריה: קריאת שמע]] | ||
[[קטגוריה: ברכות י:]] | [[קטגוריה: ברכות י:]] | ||