שיחה:זמן הדלקת נר שבת

תחילת הזמן

השו"ע כתב ע"פ רש"י שהטעם שלא להקדים הדלקת נר שבת יותר מדי הוא כדי שיהיה ניכר שמדליק לכבוד שבת. ולפי"ז יל"ע דבזמננו שיש אור החשמל, בכל שעה ביום שמדליק הרי ניכר שהוא לכבוד שבת. ואף שקודם פלג המנחה א"א להדליק, דאינו יכול לקבל שבת אז, מ"מ אחר פלג המנחה למה לא נתיר? והרי ברכה לבטלה ודאי לא הוי, שהרי המשנ"ב (כ) הכריע כהרעק"א דבדיעבד אם הדליק יי"ח ואינו מכבה, וכ"ש שאינו חוזר לברך (ע' באה"ל שם ד"ה מבעוד), וא"כ אין לחשוש על הברכה, ומשום ההדלקה הרי ניכר שהוא לכבוד שבת בזמננו. יש מי שדיבר בזה?

א.א 12:19, 28 בדצמבר 2015 (IST)

נר שהיה דלוק מבעוד יום

בבאה"ל ד"ה 'מבעוד' הביא מח' רעק"א ודרך החיים, גבי אם הדליק בעוד היום גדול מה הדין בדיעבד, והכריע כהרעק"א דאין לו לכבות דלא להוי ברכתו הראשונה לבטלה. ולכא' יש לעיין דאפשר שהדרך החיים ג"כ לא כתב כן אלא באשה שלא ברכה, שהרי איירי בשעשתה תנאי שלא לקבל שבת, ומן הסתם גם המתינה עם הברכה עד לאחר החופה, כמבואר במג"א סקי"ד.
ובעיקר מחלוקת הדה"ח ורעק"א לכא' בתוס' מוכח כהגאון מליסא, שהרי התוס' הביאו את הברייתא 'ובלבד שלא יקדים' לראיה שצריך לכבות את הנר ולחזור ולהדליק, והרי ברייתא זו ודאי איירי בהדליק לכבוד שבת, ואעפ"כ לומד ממנה ר"ת דלא רק שאסור להקדים לכתחילה, אלא אף בדיעבד יש לכבות ולחזור ולהדליק. אבל באמת שרעק"א נשמר מזה, לפי שהוא כתב דהראיה אינה לומר שצריך לחזור ולהדליק, אלא רק שהמצוה היא לא שיהיה לו נר דלוק אלא שיש מצוה בהדלקה עצמה, שהרי אם המצווה היא שיהיה נר דלוק, מה אכפ"ל שיקדים. הרי מבואר דאפילו שעשה כן לכבוד שבת, מ"מ יש מצווה בהדלקה עצמה, ומ"מ בדיעבד אין לכבות אא"כ הדליק שלא לצורך שבת. אבל עדיין בלשון התוס' משמע כהדה"ח שהראיה היא לחיוב לחזור ולהדליק, שהרי תוס' הביאו ראייתם זו רק בסוף אחר חידושו האחרון של ר"ת, ולדברי רעק"א היה להם להביאו קודם. וצ"ת.
והרב ילקוט יוסף הכריע בזה כהבאה"ל, אבל לכאורה לפי מה שפסק שלא לברך כשחוזר ומדליק משום סב"ל, א"כ נפלה הכרעת הבאה"ל שפסק שלא לחזור ולהדליק כדי שלא תהיה ברכתו הראשונה לבטלה, אבל להרב ילקו"י בלא"ה אין ברכתו לבטלה, כיון שאינו חוזר ומברך. ויל"ע.

א.א 12:41, 28 בדצמבר 2015 (IST)