391
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "לפני עיוור לא תתן מכשול"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←נידונים נוספים בגדרי איסור "לפני עור": הרחבה
| שורה 338: | שורה 338: | ||
*'''האם הנכשל הכשיל המכשיל בלפנ"ע''' | *'''האם הנכשל הכשיל המכשיל בלפנ"ע''' | ||
:תוס' בע"ז טו: אומר שיש לפנ"ע במכשיל ישראל בלפנ"ע, אך שם השני מכשיל שלישי. ולכאו' אם מכשיל את הראשון ה"ז דומה לנובי"ק אה"ע פ"א שהובא לעיל אות כ"ו, שאין לפנ"ע. | |||
:והגרי"פ פערלא (בח"ב עמ' 105 106) כתב שפשוט שכן עובר, ומוכיח כך מהתוס' הנ"ל, ומביא שכדברי התוס' כ"כ בתוס' ר' אלחנן בע"ז שם, ובריטב"א, ובר"ן, ובשו"ת חוו"י סי' קפ"ה. | |||
:ובמנחת אשר (ל"ח ט') כתב, שאם עובר על לפנ"ע מיד כששם המכשול, עי' לעיל, י"ל דלא עבר בלפנ"ע כי זה בשוא"ת, עי' לעיל, וגם אם המכשיל עבר בעת עשיית הנכשל את האיסור, מ"מ פשוט לו שם שלא עובר, כי אם כן עובר אז שוב יעבור הראשון משום שהכשיל את השני גם בלפנ"ע ושוב יעבור השני וכו' וכו' עד סוף כל הדורות, "והרי הדבר מביא לידי גיחוך", ואומר שם בטעמו של דבר, שי"ל שאין לפנ"ע משום שעבר על עצם העבירה ולא שייך אז לדון מצד לפנ"ע. ולכאו' זה ממש תלוי בנידון האם לפנ"ע הוא ענף של העבירה בה מכשיל. | |||
*'''איסור משום דדומה לאיסור לפנ"ע''' | |||
*'''לפני עור כשמכשיל את חברו במדות רעות''' | *'''לפני עור כשמכשיל את חברו במדות רעות''' | ||
:בשו"ת תורה לשמה (סי' ש"ע), מוכיח מקידושין לב. שאין בזה לפנ"ע, דאל"ה מה עוזרת מחילת האב הרי מכשיל הבן באיסור כעס. ובברכ"י (יו"ד ר"מ סקי"ג) דחה ראייתו, ואומר שייתכן שיש גדר של כעס שמותר מצד איסור כעס ואסור מצד כבוד או"א. ועי' בספר ארחות צדיקים (בשער הקנאה באמצעו), שכתב לא ללכת בבגדים שהכל מביטים בהם וכו', כי יבואו לקנא בו, 'והתורה אמרה ולפנ"ע לא תתן מכשול'. אמנם י"ל שזה משום לפנ"ע ולא ממש איסור וכמו שמשמע מהלשון 'והתורה אמרה'. | |||
:ויל"ד בעצם האיסור, מה האיסור בזה, ועי' רמב"ם בספר המצוות (עשה ו' וח'), ועי' סמ"ג (עשין ז'), ועי' לשון הרמב"ם בהל' דעות (פ"ו) ועי' גמ' שבת (קלג:) וסוטה (יד.) ולכאורה כל זה רק במידות שיש בהם תועלת לאחרים, ובשם הגר"י סלנטר אומרים כי האיסור במידות הוא אף כשלא נכשל בהם בפועל, ולפי זה אתי שפיר שאין בזה לפנ"ע, ועי' בשו"ת הרדב"ז חלק ח' (מכת"י) מה שכתב שם לגבי מקור האיסור במידות רעות. (ויל"ד בנדון זה מהנידון לעיל לגבי מחשבה רעה). {{הערה|וסיפר הגרנ"צ פינקל, ר"י מיר, על הגר"ח פרידלנדר שבעת אשר נודע לו כי ימיו ספורים, שאל לגרא"מ שך מה יעשה בשארית ימיו, האם ישקיע בספריו בתלמידיו או בלימוד אישי, והגרא"מ ענה שישקיע בתיקון מדותיו. ולכאורה יל"ע מה העניין בזה, הרי כבר לא יחטא כלפי אחרים במצבו הנוכחי? ועפ"י דברי הגרי"ס הנ"ל י"ל שכיוון שאיסורי המידות הינם בעצם תכונות הנפש ולא רק בביטויים בפועל, א"כ 'עיקר תכלית האדם הוא שבירת המידות' - גם כשאין תוצאה מעשית לתכונות נפשו, ועדיין זהו הדבר החשוב מכל. | |||
:כעין זה יש שביארו את דברי הבה"ל ריש סי' א' בענין שש המצוות התמידיות, דמצוה ה' היינו יראת ה'. וביאר הבה"ל דהיינו מי שבא דבר עבירה לידו חייב להעיר רוחו כו',ולהנ"ל א"ש שזה תמידי כי מחוייב בכל רגע להיות מוכן לכך שאם יבא דבר עבירה לידו יתגבר על זה.}} | |||