הבדלים בין גרסאות בדף "מצב הגוף בשעת קריאת שמע"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,879 בתים ,  22:55, 29 בנובמבר 2017
אין תקציר עריכה
שורה 72: שורה 72:


== המהלך בדרך ==
== המהלך בדרך ==
איתא ב'''גמרא''' (ברכות יג ב) שאמר רב נתן בר מר עוקבא בשם רב יהודה שעד 'על לבבך' יש לומר בעמידה, ואילו דעת ר' יוחנן שכל הפרשה כולה בעמידה. וב''' ירושלמי''' (ב א) מפרשים שאין הכוונה שאם היה יושב צריך לעמוד, אלא שאם היה מהלך צריך לעמוד, שלא לאומרה בהליכה. וכן פירשו כל הראשונים. וכן כתב '''רש"י''' (ד"ה בעמידה) שגם לבית הלל שאמרו שמותר להלך ולקרוא, זהו דווקא בשאר הקריאה אבל בפרשה ראשונה או עד על לבבך (כל חד כדאית ליה), צריך לעמוד במקום אחד, לפי שבזה אמרינן [[מצוות צריכות כוונה]].
איתא ב'''גמרא''' (ברכות יג ב) שאמר רב נתן בר מר עוקבא בשם רב יהודה שעד 'על לבבך' יש לומר בעמידה, ואילו דעת ר' יוחנן שכל הפרשה כולה בעמידה. וב''' ירושלמי''' (ב א) מפרשים שאין הכוונה שאם היה יושב צריך לעמוד, אלא שאם היה מהלך צריך לעמוד, שלא לאומרה בהליכה. וכן פירשו כל הראשונים. <BR/>
וכן כתב '''רש"י''' (ד"ה בעמידה) שגם לבית הלל שאמרו שמותר להלך ולקרוא, זהו דווקא בשאר הקריאה אבל בפרשה ראשונה או עד על לבבך (כל חד כדאית ליה), צריך לעמוד במקום אחד, לפי שבזה צריך כוונה בקריאה וכן כתב ה'''רי"ד''' (פסקים). וב'''תוספות''' (ד"ה על לבבך) כתבו בשינוי קצת, שגם בית הלל מודים שמצווה מן המובחר לעמוד ולקרוא, ולא לקרוא בהליכה.
=== מחלוקת הראשונים ===
דעת '''בעל הלכות גדולות''' (ברכות א) שאם הוא מהלך בדרך והגיע זמן קריאת שמע, יקרא עד על לבבך, ואחר כך ימשיך להלך. וזהו כדעת רב נתן בר מר עוקבא בגמרא. אבל ה'''רי"ף''' (ז ב) כתב שאין הלכה לא כרב נתן ולא כר' יוחנן, אלא כרבא שאמר לעיל בגמרא שהלכה כר' מאיר שלא צריך כוונה אלא בפסוק ראשון בלבד. וכתב שטעמו של בה"ג, שנדחו דברי ר' יוחנן מההלכה מפני דברי רבא שאמר שאין צריך כוונה אלא פסוק ראשון בלבד ולא כל הפרשה. אך כתב הרי"ף שמטעם זה גופא יש לדחות גם דברי רב נתן, שאמר שיש לעמוד עד 'על לבבך', שהרי הלכה כרבא ואין צריך לעמוד אלא בפסוק ראשון בלבד.
<BR/>כדעת הרי"ף כן גם דעת ה'''רמב"ם''' (קריאת שמע ב ג), וכן משמע ב'''תוספות''' (ד"ה על לבבך), וכן דעת ה'''רי"ד''' (פסקים ברכות יג ב) ו'''תוספות רא"ש''' (ד"ה ואזדא).
 
אבל ה'''רשב"א''' (יג ב ד"ה ור"י) כתב לחלק בין היכא שיושב או מוטה סתם שבזה דווקא אמר רבא שמצוות כוונה בפסוק ראשון בלבד, שכיון שאינו עושה כלום, דעתו מיושבת עליו ואימת המצווה עליו ודיו לכוון בפסוק ראשון, אך המהלך צריך גם בפסוק 'ואהבת' ליישב דעתו.


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

תפריט ניווט