9,997
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת שהחיינו על בית או כלים חדשים"
אין תקציר עריכה
| שורה 42: | שורה 42: | ||
ב'''טור''' וב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רכג ג) הביאו להלכה דברי הירושלמי הללו, שאם הם חדשים אצלו מברך, והביאו אף דברי הראב"ד שאם מכרן וחזר וקנאן אינו מברך. | ב'''טור''' וב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רכג ג) הביאו להלכה דברי הירושלמי הללו, שאם הם חדשים אצלו מברך, והביאו אף דברי הראב"ד שאם מכרן וחזר וקנאן אינו מברך. | ||
<BR/>בשו"ת ה'''רדב"ז''' (ג תיב) כתב שכל שהוא חשוב ואדם שמח בו, מברך. ואם הוא עני וקנה חלוק שהוא חשוב אצלו ושמח בו, מברך, שהכל לפי שמחת הלב. | |||
==שיטת הירושלמי בענין קיבל כלים במתנה== | ==שיטת הירושלמי בענין קיבל כלים במתנה== | ||
איתא ב'''ירושלמי''' (ברכות ט ג) שאם קיבל כלים במתנה, מברך הטוב והמיטיב. וה'''תוספות''' (נט ב ד"ה ורבי) נתקשו בדבר שהרי לא מצינו ברכת הטוב והמיטיב אלא בדאיתא אחרינא בהדיה. וה'''רא"ש''' (ט טז) תירץ שיש כאן טוב גם לנותן, שאם המקבל הוא עני הרי שעשה בזה מצות צדקה, ואם המקבל עשיר הוא, הרי שהנותן שמח במה שהסכים לקבל מתנתו. והאחרונים (מעדני יום טוב ס, יעב"ץ א) הביאו כעין ראיה לזה מהגמרא ב'''קידושין''' (ז א) באומרת הילך מנה ואקדש אני לך, דחשיב כממון ממש. | איתא ב'''ירושלמי''' (ברכות ט ג) שאם קיבל כלים במתנה, מברך הטוב והמיטיב. וה'''תוספות''' (נט ב ד"ה ורבי) נתקשו בדבר שהרי לא מצינו ברכת הטוב והמיטיב אלא בדאיתא אחרינא בהדיה. וה'''רא"ש''' (ט טז) תירץ שיש כאן טוב גם לנותן, שאם המקבל הוא עני הרי שעשה בזה מצות צדקה, ואם המקבל עשיר הוא, הרי שהנותן שמח במה שהסכים לקבל מתנתו. והאחרונים (מעדני יום טוב ס, יעב"ץ א) הביאו כעין ראיה לזה מהגמרא ב'''קידושין''' (ז א) באומרת הילך מנה ואקדש אני לך, דחשיב כממון ממש. | ||
| שורה 79: | שורה 79: | ||
כתב החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (רכג ב) בשם מהר"ר זרחיה גוטא, שאם קנה דבר הראוי לעשות ממנו כלי, אינו חייב לברך, והביא שיש חולקים אבל נראה עיקר שאינו מברך, דדווקא כלים קאמר. | כתב החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (רכג ב) בשם מהר"ר זרחיה גוטא, שאם קנה דבר הראוי לעשות ממנו כלי, אינו חייב לברך, והביא שיש חולקים אבל נראה עיקר שאינו מברך, דדווקא כלים קאמר. | ||
===ברכה על ספרים=== | ===כלים שאינם בגדים=== | ||
ה'''מגן אברהם''' (ה) כתב שדווקא על כלי תשמיש יש לברך, אבל על ספרים חדשים אין לברך, דמצוות לאו להינות ניתנו. אבל הביא בשם '''ברכת רמ"מ''' לברך על ספרים. | כתב ה'''רדב"ז''' (ג תיב) שכל כלי תשמיש אף שאינם בגדים שלובשם, כל שהוא שמח בהם מברך שהחיינו, אפילו אינם חדשים אלא שחקים כיון שהם חדשים אצלו מברך. ורק קערות ויורות וכיוצא בהם שאין בהם חשיבות ואין אדם שמח בהם אינו מברך. | ||
====ברכה על ספרים==== | |||
ה'''רדב"ז''' (ג תיב) כתב לברך שהחיינו גם על ספרים חדשים שקונה. | |||
אמנם ה'''מגן אברהם''' (ה) כתב שדווקא על כלי תשמיש יש לברך, אבל על ספרים חדשים אין לברך, דמצוות לאו להינות ניתנו. אבל הביא בשם '''ברכת רמ"מ''' לברך על ספרים. | |||
<BR/>גם ב'''תפארת ישראל''' על המשניות (יכין יד) כתב שעל קניית ספרים יש לברך שהחיינו, שהרי התורה יקרה היא מפנינים. | <BR/>גם ב'''תפארת ישראל''' על המשניות (יכין יד) כתב שעל קניית ספרים יש לברך שהחיינו, שהרי התורה יקרה היא מפנינים. | ||
<BR/>והיעב"ץ ב'''מור וקציעה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7920&st=&pgnum=190 (ד"ה או קנה כלים חדשים)] תמה על המג"א מה ענין הנאה ממצוות להכא, שזה נאמר לגבי מודר הנאה וכד', אבל לענין שמחה מן המצוות הרי אין שמחה לנפש גדולה מזו, ולכן יש לברך על ספרים חדשים שהחיינו. | |||
החיד"א ב'''שיורי ברכה''' (רכג א) כתב שהמנהג כהמגן אברהם. וכן כתב ב'''שערי תשובה''' (י). | |||
=== | ===הכותב ספר=== | ||
כתב היעב"ץ [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7920&st=&pgnum=190 (ד"ה שם בנה בית חדש)] שהכותב ספר חידושי תורה שכתבו לשם שמים יש לו לברך שהחיינו בגמרו או בהדפסתו. | כתב היעב"ץ [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7920&st=&pgnum=190 (ד"ה שם בנה בית חדש)] שהכותב ספר חידושי תורה שכתבו לשם שמים יש לו לברך שהחיינו בגמרו או בהדפסתו. | ||