9,905
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מצב הגוף בשעת קריאת שמע"
אין תקציר עריכה
| שורה 76: | שורה 76: | ||
=== מחלוקת הראשונים === | === מחלוקת הראשונים === | ||
דעת '''בעל הלכות גדולות''' (ברכות א) שאם הוא מהלך בדרך והגיע זמן קריאת שמע, יקרא עד 'על לבבך', ואחר כך ימשיך להלך. וזהו כדעת רב נתן בר מר עוקבא בגמרא. וכן כתב ה'''רא"ש''' (ב ג) שדעת ה'''ראב"ד''' בשם גאון, והרא"ש עצמו לא הכריע בדבר. | דעת '''בעל הלכות גדולות''' (ברכות א) שאם הוא מהלך בדרך והגיע זמן קריאת שמע, יקרא עד 'על לבבך', ואחר כך ימשיך להלך. וזהו כדעת רב נתן בר מר עוקבא בגמרא. וכן כתב ה'''רא"ש''' (ב ג) שדעת ה'''ראב"ד''' בשם גאון, והרא"ש עצמו לא הכריע בדבר<ref>אמנם הב"ח כתב שמשמע שס"ל לרא"ש כבה"ג והראב"ד, ושכן נוטה דעת הטור.</ref>, אבל כתב טעם למה אין לקרוא בהליכה, משום דלא ליחשיב קריאת עראי. והוסיף שמ"מ בשאר הפרשה לא בעי עמידה משום שבפסוק שאחריו כתיב 'ובלכתך בדרך'. | ||
<BR/>אבל ה'''רי"ף''' (ז ב) כתב שאין הלכה לא כרב נתן ולא כר' יוחנן, אלא כרבא שאמר לעיל בגמרא שהלכה כר' מאיר שלא צריך כוונה אלא בפסוק ראשון בלבד. וכתב שהטעם שפסק בה"ג כרב נתן, הוא משום שסובר שנדחו דברי ר' יוחנן מההלכה מפני דברי רבא שאמר שאין צריך כוונה אלא פסוק ראשון בלבד ולא כל הפרשה. אך כתב הרי"ף שמטעם זה גופא יש לדחות גם דברי רב נתן, שאמר שיש לעמוד עד 'על לבבך', שהרי הלכה כרבא ואין צריך לעמוד אלא בפסוק ראשון בלבד. | <BR/>אבל ה'''רי"ף''' (ז ב) כתב שאין הלכה לא כרב נתן ולא כר' יוחנן, אלא כרבא שאמר לעיל בגמרא שהלכה כר' מאיר שלא צריך כוונה אלא בפסוק ראשון בלבד. וכתב שהטעם שפסק בה"ג כרב נתן, הוא משום שסובר שנדחו דברי ר' יוחנן מההלכה מפני דברי רבא שאמר שאין צריך כוונה אלא פסוק ראשון בלבד ולא כל הפרשה. אך כתב הרי"ף שמטעם זה גופא יש לדחות גם דברי רב נתן, שאמר שיש לעמוד עד 'על לבבך', שהרי הלכה כרבא ואין צריך לעמוד אלא בפסוק ראשון בלבד. אמנם ה'''בית חדש''' (ד) כתב ליישב פסק בה"ג, שהטעם שפסק כרב נתן הוא מפני שהוא דעה אמצעית בין ר' יוחנן לרבא. | ||
<BR/>כדעת הרי"ף פסק גם ה'''רמב"ם''' (קריאת שמע ב ג), וכן משמע ב'''תוספות''' (ד"ה על לבבך), וכן דעת ה'''רי"ד''' (פסקים ברכות יג ב) ו'''תוספות רא"ש''' (ד"ה ואזדא). | <BR/>כדעת הרי"ף פסק גם ה'''רמב"ם''' (קריאת שמע ב ג), וכן משמע ב'''תוספות''' (ד"ה על לבבך), וכן דעת ה'''רי"ד''' (פסקים ברכות יג ב) ו'''תוספות רא"ש''' (ד"ה ואזדא). | ||
אבל ה'''רשב"א''' (יג ב ד"ה ור"י) כתב שדברי רבא אינם נוגעים למחלוקת רב נתן ור' יוחנן. שרבא דיבר היכא שיושב או מוטה סתם, שבזה דווקא אמר שמצוות הכוונה היא בפסוק ראשון בלבד, שכיון שאינו עושה כלום, דעתו מיושבת עליו ואימת המצווה עליו, ודיו לכוון בפסוק ראשון. אך המהלך צריך לעמוד גם בפסוק 'ואהבת' כדי ליישב דעתו. | אבל ה'''רשב"א''' (יג ב ד"ה ור"י) כתב שדברי רבא אינם נוגעים למחלוקת רב נתן ור' יוחנן. שרבא דיבר היכא שיושב או מוטה סתם, שבזה דווקא אמר שמצוות הכוונה היא בפסוק ראשון בלבד, שכיון שאינו עושה כלום, דעתו מיושבת עליו ואימת המצווה עליו, ודיו לכוון בפסוק ראשון. אך המהלך צריך לעמוד גם בפסוק 'ואהבת' כדי ליישב דעתו. | ||
דעה נוספת מובאת ב'''הגהות מיימוניות''' (קריאת שמע ב ה) שכתב שיש שפסקו כר' יוחנן שיש לקרוא את כל הפרשה מעומד. | |||
ה'''בית יוסף''' (סג ד"ה ובה"ג) הכריע כדעת הרי"ף והרמב"ם והתוספות. וכן פסק ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים סג ג). | ה'''בית יוסף''' (סג ד"ה ובה"ג) הכריע כדעת הרי"ף והרמב"ם והתוספות. וכן פסק ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים סג ג). | ||
אמנם ה'''בית חדש''' (ג) השיג על דבריו וכתב שנראה שאין להקל, אלא יש לנקוט לחומרא כבה"ג והראב"ד והרא"ש והטור, וביותר שדעת ההגהות מיימוניות שיש לקרוא כל הפרשה מעומד וכדעת ר' יוחנן. | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||