9,905
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תענית אסתר"
אין תקציר עריכה
| שורה 61: | שורה 61: | ||
ב'''מחזור ויטרי''' (רמה) כתב שיש פורשים שנוהגים לצום בחמישי וחוזרים וצמים ביום שישי, כדי לסמוך התענית לפורים כדינו. אך רש"י היה קורא עליהם 'והכסיל בחושך הולך', שהרי כל עצמו אינו אלא מנהג. אלא יש להתענות בחמישי בלבד. | ב'''מחזור ויטרי''' (רמה) כתב שיש פורשים שנוהגים לצום בחמישי וחוזרים וצמים ביום שישי, כדי לסמוך התענית לפורים כדינו. אך רש"י היה קורא עליהם 'והכסיל בחושך הולך', שהרי כל עצמו אינו אלא מנהג. אלא יש להתענות בחמישי בלבד. | ||
== שלחן ערוך ואחרונים == | == שלחן ערוך ואחרונים == | ||
| שורה 74: | שורה 68: | ||
ה'''פרי חדש''' (ב ד"ה וא"ת) כתב להקשות על תירוצי הראשונים איך צמים ביום שלפני פורים, ותפס עיקר כתירוץ הרז"ה, שפורים הוא מדברי קבלה ולא מכח מגילת תענית, ודברי תורה אינן צריכים חיזוק ומותרים לפניהם ולאחריהם. והוסיף הפר"ח שמטעם זה היתר התענית הוא דווקא לבני הפרזים, אבל לבני המוקפים שלדידן יום י"ד אינו מדברי קבלה אלא מכח מגילת תענית, אסור לצום ביום י"ג וכדברי הרז"ה. וכתב הפר"ח שכן נראה עיקר אף שלא נהגו כן. | ה'''פרי חדש''' (ב ד"ה וא"ת) כתב להקשות על תירוצי הראשונים איך צמים ביום שלפני פורים, ותפס עיקר כתירוץ הרז"ה, שפורים הוא מדברי קבלה ולא מכח מגילת תענית, ודברי תורה אינן צריכים חיזוק ומותרים לפניהם ולאחריהם. והוסיף הפר"ח שמטעם זה היתר התענית הוא דווקא לבני הפרזים, אבל לבני המוקפים שלדידן יום י"ד אינו מדברי קבלה אלא מכח מגילת תענית, אסור לצום ביום י"ג וכדברי הרז"ה. וכתב הפר"ח שכן נראה עיקר אף שלא נהגו כן. | ||
<BR/>בספר '''מור וקציעה''' (ד"ה ומכאן תבין) כתב לחלוק על הפר"ח והרז"ה, שהרי שנו את יום פורים במגילת תענית רק כדי לאסור לפניהם ולאחריהם, ואיך נאמר שהוא כדברי תורה שאינו צריך חיזוק. ובעל המאור הוא יחיד בדבר זה כי לא מצאנו לו חבר בראשונים, ואין הלכה כמותו. | <BR/>בספר '''מור וקציעה''' (ד"ה ומכאן תבין) כתב לחלוק על הפר"ח והרז"ה, שהרי שנו את יום פורים במגילת תענית רק כדי לאסור לפניהם ולאחריהם, ואיך נאמר שהוא כדברי תורה שאינו צריך חיזוק. ובעל המאור הוא יחיד בדבר זה כי לא מצאנו לו חבר בראשונים, ואין הלכה כמותו. | ||
== המנהג להתענות ג' ימים == | |||
איתא ב'''מסכת סופרים''' (כא א) שרבותינו שמערב היו נוהגים להתענות צום מרדכי ואסתר שלושה ימים, והם שני וחמישי ושני שלאחר פורים. ואף שמרדכי ואסתר התענו בניסן, אנו לא מתענים בניסן לפי שהוקם בו המשכן וימים טובים לנשיאים היו, וכן בו עתיד להיבנות המקדש. | |||
<BR/>ה'''רא"ש''' (מגילה א א) הזכיר דין זה בשם מסכת סופרים, וכן הביאו גם ה'''רשב"א''' (ב א ד"ה זמן קהילה), וה'''ר"ן''' (ב א ד"ה ומכאן) וה'''טור''' (אורח חיים תרפו). | |||
ה'''בית יוסף''' (תרפו ד"ה ומ"ש שאנו מקדימין) כתב שנראה שמה שאנו לא נוהגים כן לצום ג' ימים הוא כדי שלא להכביד על הציבור. וב'''שלחן ערוך''' (ג) כתב רק שיש המתענים ג' ימים זכר לענית אסתר. | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תעניות]] | |||
[[קטגוריה:פורים]] | |||
[[קטגוריה:מגילה ב.]] | |||
[[קטגוריה:תענית יח:]] | |||
[[קטגוריה:תענית יט.]] | |||
[[קטגוריה:תעניות פרק ה]] | |||
[[קטגוריה:אורח חיים סימן תרפו]] | |||