הבדלים בין גרסאות בדף "שיחת משתמש:אהרון טריף"

שורה 64: שורה 64:
== למעשה- רשמי קידוש החודש בימנו''' ==
== למעשה- רשמי קידוש החודש בימנו''' ==
    
    
זכר למחלוקת נוקבת זו ניתן לראות כיום בבתי כנסיות כאשר נוהגים אנו להכריז על מולד הלבנה שעתידה להתחדש, בשבת בה מברכים אנו את החודש, וזאת כזכר ליסוד הנלמד בסוגייתנו, חיוב ביה"ד בקידוש החודש/חישובו. מהרש"ל סוכה כח.
זכר למחלוקת נוקבת זו ניתן לראות כיום בבתי כנסיות כאשר נוהגים אנו להכריז על מולד הלבנה שעתידה להתחדש, בשבת בה מברכים אנו את החודש, וזאת כזכר ליסוד הנלמד בסוגייתנו, חיוב ביה"ד בקידוש החודש/חישובו. '''מהרש"ל''' (סוכה כח.)
את דבריו ייסד על הגמ' במסכת שבת האומרת "שמצווה לחשב תקופות ומזלות".
את דבריו ייסד על הגמ' במסכת שבת האומרת "שמצווה לחשב תקופות ומזלות".
מנגד היו שהתנגדו לאופן הכרזת המולד באופן האמור, ובו אנו מכריזים על חידוש הלבנה שעתיד לקרות ועל תחילתו של החודש הבא, "בני יששכר" "שארית יעקב".   
מנגד היו שהתנגדו לאופן הכרזת המולד באופן האמור, ובו אנו מכריזים על חידוש הלבנה שעתיד לקרות ועל תחילתו של החודש הבא, '''"בני יששכר" "שארית יעקב"'''.   
לדידם ההכרזה היא על החודש שעבר ותפקידה לאפשר לקהל לחשב בעצמו את מועד ראש חודש הבא ובכך לקיים את דברי הגמ' בשבת ע"ה ע"א "כל היודע לחשב תקופות ומולדות ואינו מחשב, עליו הכתוב אומר (ישעיהו ה' י"ב): 'ואת פועל ה' לא יביטו".
לדידם ההכרזה היא על החודש שעבר ותפקידה לאפשר לקהל לחשב בעצמו את מועד ראש חודש הבא ובכך לקיים את דברי הגמ' בשבת ע"ה ע"א "כל היודע לחשב תקופות ומולדות ואינו מחשב, עליו הכתוב אומר (ישעיהו ה' י"ב): 'ואת פועל ה' לא יביטו".
אולם לשני השיטות מקור המנהג נוסד בקהילות אשכנז ומנהג קדום הוא, וביסודו נועד לשמש זכר לקידוש החודש על ידי ביה"ד.
אולם לשני השיטות מקור המנהג נוסד בקהילות אשכנז ומנהג קדום הוא, וביסודו נועד לשמש זכר לקידוש החודש על ידי ביה"ד.
חבל ראשונים אחר ובראשם הראבי"ה סברו שדווקא המנהג לברכת החודש אותו נוהגים אחרי הכרזת המולד הוא זה שנעשה כזכר לקידוש החודש ע"י סנהדרין.
חבל ראשונים אחר ובראשם''' הראבי"ה''' סברו שדווקא המנהג לברכת החודש אותו נוהגים אחרי הכרזת המולד הוא זה שנעשה כזכר לקידוש החודש ע"י סנהדרין.
39

עריכות