9,905
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מצב הגוף בשעת קריאת שמע"
אין תקציר עריכה
| שורה 38: | שורה 38: | ||
<BR/>דברי הרמ"א הללו שתלה בטירחה, מבוססים על תירוצו השני של רבנו יונה, שמרן לכאורה לא פסק כמותו אלא כתירוץ ראשון. וכן העיר ה'''מגן אברהם''' (א) שדעת מרן שכששוכב על צידו ממש, מותר לקרוא אף לכתחילה ולא תליא כלל בטירחה, ודלא כתלמידי רבנו יונה. וכן כתבו ה'''טורי זהב''' (א) ו'''לבושי שרד''' (ד"ה פרקדן), וכן סובר ה'''גר"א''' (ד"ה אבל קורא) שהרמ"א חולק על השלחן ערוך. והרב '''פרי חדש''' (א ד"ה והוא) כתב שנקטינן כמרן ולא כהרמ"א שנמשך אחר תלמידי רבנו יונה. | <BR/>דברי הרמ"א הללו שתלה בטירחה, מבוססים על תירוצו השני של רבנו יונה, שמרן לכאורה לא פסק כמותו אלא כתירוץ ראשון. וכן העיר ה'''מגן אברהם''' (א) שדעת מרן שכששוכב על צידו ממש, מותר לקרוא אף לכתחילה ולא תליא כלל בטירחה, ודלא כתלמידי רבנו יונה. וכן כתבו ה'''טורי זהב''' (א) ו'''לבושי שרד''' (ד"ה פרקדן), וכן סובר ה'''גר"א''' (ד"ה אבל קורא) שהרמ"א חולק על השלחן ערוך. והרב '''פרי חדש''' (א ד"ה והוא) כתב שנקטינן כמרן ולא כהרמ"א שנמשך אחר תלמידי רבנו יונה. | ||
אמנם מה'''לבוש''' נראה שלמד שאין הרמ"א חולק על מרן אלא שווים הם בדעה אחת, שעל צידו ממש מותר לקרוא אם יש לו טירחה לעמוד, ואם הוא בעל בשר או חולה, מותר אפילו פרקדן כשנוטה מעט על צידו. | אמנם מה'''לבוש''' (א) נראה שלמד שאין הרמ"א חולק על מרן אלא שווים הם בדעה אחת, שעל צידו ממש מותר לקרוא אם יש לו טירחה לעמוד, ואם הוא בעל בשר או חולה, מותר אפילו פרקדן כשנוטה מעט על צידו. והקשו עליו המפרשים, שהרי רבנו יונה תלה בטירחה רק לפי התירוץ השני, והרב '''אליהו זוטא''' (א) כתב ליישב שגם הרמב"ם לא התיר קריאה על צידו אלא כשכבר פשט בגדיו והוי טירחה, אך במקום שאין הטרחה אסור, אלא אם כן חולה או בעל בשר שאז מותר אפילו נוטה רק מעט על צדו. | ||
'''ר' עקיבא איגר''' בגליון (ד"ה וללבוש) העיר שיש בדברי ר' יונה גם קולא, שלפי דבריו אין חילוק בין שוכב על צידו לבין מוטה מועט, ולכן בעל בשר או חולה שהותר לו לשכב ולקרוא, אך שיכול הוא להתהפך אל צידו לגמרי, אינו צריך אלא רק להטות מעט. מה שאין כן לדעת מרן, שבאופן זה צריך יהיה לנטות לגמרי על צידו לפי שאפשר לו. | '''ר' עקיבא איגר''' בגליון (ד"ה וללבוש) העיר שיש בדברי ר' יונה גם קולא, שלפי דבריו אין חילוק בין שוכב על צידו לבין מוטה מועט, ולכן בעל בשר או חולה שהותר לו לשכב ולקרוא, אך שיכול הוא להתהפך אל צידו לגמרי, אינו צריך אלא רק להטות מעט. מה שאין כן לדעת מרן, שבאופן זה צריך יהיה לנטות לגמרי על צידו לפי שאפשר לו. | ||