9,905
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מצב הגוף בשעת קריאת שמע"
אין תקציר עריכה
| שורה 14: | שורה 14: | ||
=== עמידה לצורך כוונה וכד' === | === עמידה לצורך כוונה וכד' === | ||
כתב ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם ב) שהשלחן ערוך מיירי בעומד כדי לעורר הכוונה ואפילו הכי מקרי עבריינא, שאם הוא עומד כדי להחמיר כבית שמאי, חייב מיתה ולא רק מקרי עבריינא. והובאו דבריו להלכה ב'''משנה ברורה''' (ה). | |||
=== אם יש מצוה יותר בישיבה מבעמידה === | === אם יש מצוה יותר בישיבה מבעמידה === | ||
ה'''טור''' (אורח חיים סג) אחר שהביא דברי רב עמרם, הוסיף מעצמו 'שמצוה מיושב'. משמע מדבריו שעדיף לשבת בשעת הקריאה מאשר לעמוד. אבל ה'''בית יוסף''' תיקן את הדברים וכתב שנראה לו לומר 'שמצוה אף מיושב' כלומר כבית הלל ולאפוקי מדעת בית שמאי שעדיף לעמוד בבוקר. אבל ב'''פרי חדש''' (סג ב ד"ה נקרא) הבין בדברי הטור | ה'''טור''' (אורח חיים סג) אחר שהביא דברי רב עמרם, הוסיף מעצמו 'שמצוה מיושב'. משמע מדבריו שעדיף לשבת בשעת הקריאה מאשר לעמוד. אבל ה'''בית יוסף''' תיקן את הדברים וכתב שנראה לו שצריך לומר 'שמצוה אף מיושב' כלומר כבית הלל ולאפוקי מדעת בית שמאי שעדיף לעמוד בבוקר, אבל אין מצוה לאומרה בישיבה יותר מבעמידה. | ||
<BR/>אבל ה'''פרישה''' (ו) פירש שאיירי באדם שכבר יושב, ולכן כתב הטור שלדידו מצווה יותר בישיבה מבעמידה. גם ב'''הגהות מיימוניות''' (קריאת שמע ב ג) כתוב שיושב עדיף מעומד, וכן הביא בשמו ה'''דרכי משה''' (סג א) להלכה. אמנם ב'''רמ"א''' לא הזכיר מזה. | |||
<BR/>ב'''פרי חדש''' (סג ב ד"ה נקרא) הבין בדברי הטור שמיושב הוא בדווקא, ושיש מצוה ביושב יותר מבעומד (ומשמע אף אם הוא עומד), כדי שתהיה דעתו מיושבת עליו<ref>וגם הבין שהא דכתב הטור שמיושב עדיף, הוא מדברי רב עמרם גאון, אבל זה אינו ברע"ג אלא מדברי הטור הוא.</ref>, והביא דבריו ב'''מאמר מרדכי''' (ב) והסכים לדבריו. וב'''יפה ללב''' פלאג'י (סג ב) חיזק את הדברים מהמדרש (בראשית רבה מח) שכשאברהם ביקש לעמוד לכבוד המלאכים, אמר לו הקב"ה לשבת, שכשישראל נכנסים לבתי כנסיות ובתי מדרשות קורין קריאת שמע כשהם יושבים, ואני על גבם שנאמר 'אלהים נצב בעדת אל', והביאו הרב '''כף החיים''' סופר (ו). | |||
== קריאת שמע בשכיבה == | == קריאת שמע בשכיבה == | ||