9,905
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מצב הגוף בשעת קריאת שמע"
אין תקציר עריכה
| שורה 15: | שורה 15: | ||
=== עמידה לצורך כוונה וכד' === | === עמידה לצורך כוונה וכד' === | ||
כתב ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם ב) שהשלחן ערוך מיירי בעומד כדי לעורר הכוונה ואפילו הכי מקרי עבריינא, שאם הוא עומד כדי להחמיר כבית שמאי, חייב מיתה ולא רק מקרי עבריינא. והובאו דבריו להלכה ב'''משנה ברורה''' (ה). | כתב ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם ב) שהשלחן ערוך מיירי בעומד כדי לעורר הכוונה ואפילו הכי מקרי עבריינא, שאם הוא עומד כדי להחמיר כבית שמאי, חייב מיתה ולא רק מקרי עבריינא. והובאו דבריו להלכה ב'''משנה ברורה''' (ה). | ||
<BR/>אמנם הרב '''חסד לאלפים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7849&st=&pgnum=138 (סג ב)] כתב שאם עומד כדי להעביר השינה מותר, והביאו דבריו להלכה הרב '''בן איש חי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14054&st=&pgnum=70 (וארא טו)] והרב '''כף החיים''' סופר (ט). | |||
=== אם יש מצוה יותר בישיבה מבעמידה === | === אם יש מצוה יותר בישיבה מבעמידה === | ||
ה'''טור''' (אורח חיים סג) אחר שהביא דברי רב עמרם, הוסיף מעצמו 'שמצוה מיושב'. משמע מדבריו שעדיף לשבת בשעת הקריאה מאשר לעמוד. אבל ה'''בית יוסף''' תיקן את הדברים וכתב שנראה לו שצריך לומר 'שמצוה אף מיושב' כלומר כבית הלל ולאפוקי מדעת בית שמאי שעדיף לעמוד בבוקר, אבל אין מצוה לאומרה בישיבה יותר מבעמידה. | ה'''טור''' (אורח חיים סג) אחר שהביא דברי רב עמרם, הוסיף מעצמו 'שמצוה מיושב'. משמע מדבריו שעדיף לשבת בשעת הקריאה מאשר לעמוד. אבל ה'''בית יוסף''' תיקן את הדברים וכתב שנראה לו שצריך לומר 'שמצוה אף מיושב' כלומר כבית הלל ולאפוקי מדעת בית שמאי שעדיף לעמוד בבוקר, אבל אין מצוה לאומרה בישיבה יותר מבעמידה. | ||
| שורה 60: | שורה 60: | ||
<BR/>ה'''גר"ז''' (סג א) הזכיר סברת הרמ"א על פי פירוש האליהו זוטא, שרק אם פשט בגדיו לא הטריחוהו, אבל הכריע כסברת השלחן ערוך, שגם בלא טורח מותר לקרוא על צידו ממש. | <BR/>ה'''גר"ז''' (סג א) הזכיר סברת הרמ"א על פי פירוש האליהו זוטא, שרק אם פשט בגדיו לא הטריחוהו, אבל הכריע כסברת השלחן ערוך, שגם בלא טורח מותר לקרוא על צידו ממש. | ||
אמנם יש מהאחרונים שכתבו להלכה כהרמ"א. כן כתב הרב '''חסד לאלפים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7849&st=&pgnum=138 (סג א)] שרק אם יש טירחה יכול לקרותה כשהוא שוכב. | |||
והמשנה ברורה ב'''ביאור הלכה''' (ד"ה מאחר) כתב שלכתחילה יש להחמיר כדברי הרמ"א, מאחר שכמה אחרונים מחמירים כוותיה. | |||
==== סוג הטירחה ==== | ==== סוג הטירחה ==== | ||
בדברי רבנו יונה בסוף דבריו מבואר שהטירחה שבגללה התירו לו לקרוא כשהוא שוכב ולא הצריכוהו לעמוד, היא מפני שכבר פשט ללובשן וטירחה היא לחזור וללבשן. וכן דייק בדבריו ה'''מגן אברהם''' (סג א), שאם הוא רק שוכב ולא פשט את בגדיו צריך לעמוד. וזה דלא כ'''לבוש''' (א) שכתב שהטירחה היא אפילו לעמוד, שכיון שכבר שכב לא הטריחוהו. | בדברי רבנו יונה בסוף דבריו מבואר שהטירחה שבגללה התירו לו לקרוא כשהוא שוכב ולא הצריכוהו לעמוד, היא מפני שכבר פשט ללובשן וטירחה היא לחזור וללבשן. וכן דייק בדבריו ה'''מגן אברהם''' (סג א), שאם הוא רק שוכב ולא פשט את בגדיו צריך לעמוד. וכן נראה דעת הרב '''חסד לאלפים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7849&st=&pgnum=138 (סג א)] וזה דלא כ'''לבוש''' (א) שכתב שהטירחה היא אפילו לעמוד, שכיון שכבר שכב לא הטריחוהו. | ||
=== עבר וקרא === | === עבר וקרא === | ||