9,905
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מצב הגוף בשעת קריאת שמע"
אין תקציר עריכה
| שורה 90: | שורה 90: | ||
=== אם מותר להחמיר ולקרוא מעומד === | === אם מותר להחמיר ולקרוא מעומד === | ||
כתב ה'''בית חדש''' ( | כתב ה'''בית חדש''' (ג) שכיון שהטעם שצריך לעמוד בפסוק ראשון או עד על לבבך, הוא משום שבזה עיקר הכוונה, לכן אסור להחמיר ולהמשיך לעמוד גם בשאר הפרשה, שאם כן הוא נראה כעושה כבית שמאי שאמרו 'בבוקר יעמדו'. ודייק כן גם מדברי הרמב"ם שכתב 'והשאר קורא והוא מהלך, משמע שאסור לעמוד לפי שנראה שעושה כבית שמאי. | ||
<BR/>אבל ה'''טורי זהב''' (ב) כתב לחלוק על דברים אלו, וסובר שלא נאסר משום עושה כדברי בית שמאי, אלא כאשר היה יושב ונעמד, שאין בזה שום תועלת לכוונה, דאדרבה בישיבה יש כוונה טפי. אבל אם מהלך ונעמד בשביל לכוון יותר, אפילו ממשיך את כל הפרשה, תבוא עליו ברכה. והראיה שהרי לר' יוחנן צריך לעשות כן לכתחילה, ובודאי לא אתי כבית שמאי. | |||
=== הרוכב על בהמה או נוסע בקרון או בכלי רכב === | |||
ב'''בית חדש''' (ג) דייק מדברי הרמב"ם שכתב 'מי שהיה מהלך על רגליו', שדווקא בהולך ברגליו הדברים אמורים שצריך לעמוד לפסוק ראשון או עד על לבבך, אבל המהלך על בהמה או יושב בקרון, יכול לכוון היטב ואינו צריך לעמוד, ולא אמרינן בזה מהלך כרוכב דמי. | |||
<BR/>והרב '''טורי זהב''' (ב) חילק בין בהמה לקרון, שהמנהיג את הבהמה הרי הוא טרוד בהנהגתה, ואינו יכול לכוון שפיר. אבל היושב בעגלה שפיר יכול לכוון ואינו צריך להעמיד העגלה. ומה שכתב הרמב"ם 'מהלך ברגליו' לא בא למעט אלא בהמה בלבד. | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: קריאת שמע]] | [[קטגוריה: קריאת שמע]] | ||
[[קטגוריה: ברכות י:]] | [[קטגוריה: ברכות י:]] | ||